דיני תעבורה

תחום התעבורה הוא נקודת מפגש של אזרחים נורמטיביים רבים עם מערכת המשפט – ועם עורך דין.
אין כמעט מי שלא נתפס מעולם מבצע עבירת תנועה, וגם הזהירים שבנהגים עלולים להיות מעורבים בתאונת דרכים, להיתפס נוהגים במהירות מופרזת, לעמוד בפני סיטואציה של פסילה מנהלית בעקבות ביצוע עבירת תנועה חמורה, להזדקק לייעוץ משפטי בעקבות דוח על שימוש בסלולרי בעת נהיגה או לאחר שצברו נקודות חובה רבות מדי וגם מקרים שבהם מואשם אדם בסעיף נהיגה בשכרות והוא חש כי נעשה לו עוול ועל כן נעזר בעו"ד תעבורה על מנת שייצגו בבית המשפט ויוביל לזיכויו אינם נדירים.

חשוב לציין כי דיני התעבורה הם חלק מסדר הדין הפלילי, כלומר זימון למשפט בבית דין לתעבורה הוא הליך פלילי לכל דבר. ישנם עורכי דין שממקדים את כל פעילותם בתחום התעבורה, אולם גם עו"ד "כללי" עשוי לסייע במידה רבה לנאשם המתייצב לשימוע בפני קצין משטרה או עומד למשפט בבית דין לתעבורה.

נהיגה בשכרות

נהיגה בשכרות היא אחת מהעבירות החמורות המופיעות בדיני תעבורה.
החוק מגדיר בצורה חד משמעית מיהו נהג שיכור, וזאת על סמך ממצאי בדיקת "ינשוף" או בדיקת דם (כשישנו רף שונה לנהגים "רגילים" ולנהגים חדשים/ צעירים/ מקצועיים), ובנוסף מחויבים בתי המשפט להטיל עונש מינימום (של 2 שנות שלילת רישיון בפועל) על מי שנתפס ובדמו כמות גבוהה מהמותר של אלכוהול.
יחד עם זאת, עו"ד מיומן בעל ניסיון בייצוג נאשמים בנהיגה בשכרות עשוי לאתר ליקויים בעבודתם של השוטרים שעצרו את הנהג ה"שיכור", תפעול לא מקצועי של הינשוף או תחזוקה בעייתית של מכשיר זה וגורמים נוספים שישכנעו את בית המשפט כי כלל לא בוצעה עבירה.
לחילופין, עשוי עו"ד תעבורה או עו"ד פלילי להצביע על נסיבות מיוחדות המצדיקות ויתור על עונש המינימום והטלת עונש חמור פחות, כך שבכל מקרה מומלץ לפנות לייעוץ משפטי (וגם לא לנהוג אחרי ששותים, כמובן…)

מהירות מופרזת

מהירות מופרזת היא אחת העבירות הרווחות ביותר, בין אם כי למשטרה קל לתפוס נהגים שמבצעים אותה (בעיקר בזכות הטכנולוגיה החדשנית), בין אם כי הדוחות בגין עבירה זו ממלאים את קופת המדינה בכסף רב מדי שנה ובין אם כי רובנו נוהגים להאיץ מעת לעת יתר על המידה.

כשהחריגה מהמהירות המותרת אינה גבוהה (עד 20 קמ"ש בדרך עירונית או עד 25 קמ"ש בדרך בין עירונית) העונש הוא קנס בן 250 ש"ח "בלבד", אולם על חריגות גבוהות יותר העונשים חמורים יותר: קנס בגובה 750 ש"ח + 8 נקודות חובה כשהחריגה היא עד 30 קמ"ש בדרך עירונית או עד 40 קמ"ש בדרך בין עירונית, והעמדה לדין במקרים שבהם החריגה גבוהה אף יותר, כשבמקרים אלה תיתכן אף פסילה מנהלית של הרישיון לפרק זמן של 30 יום.

פסילה מנהלית

פסילה מנהלית היא צעד אותו נוקטת המשטרה במטרה להוריד מהכביש נהגים מסוכנים עד אשר יועמדו למשפט. הסמכות נתונה בידי קצינים שדרגתם מפקח ומעלה, אם כי במקרים מסוימים גם שוטר "רגיל" עשוי לפסול את הרישיון עד אשר יגיע הנהג לשימוע אצל קצין משטרה (השימוע צריך להיערך תוך 72 שעות).

משך הפסילה הוא 30 יום, 60 יום או 90 יום, בהתאם לנסיבות האירוע:

אם התבצעה עבירת תנועה חמורה אך לא התרחשה תאונה – 30 יום.
אם בעקבות ביצוע עבירת התנועה התרחשה תאונת דרכים – 60 יום.
ואם בשל ביצוע עבירת התנועה נגרמה תאונת דרכים קטלנית – 90 יום.

העבירות המובילות לפסילה מנהלית:

1. אי ציות לתמרורי "עצור" או "האט ותן זכות קדימה"
2. אי עצירה לקראת מפגש של כביש עם מסילת ברזל
3. מהירות מופרזת העולה ב- 30 קמ"ש או יותר על המותר בדרך עירונית או ב- 40 קמ"ש ומעלה בדרך בין עירונית
4. נהיגה תחת השפעת סמים או אלכוהול
5. חצייתו של קו הפרדה רצוף
6. עקיפה מסוכנת
7. סיכון הולך רגל במעבר חצייה

שתי עבירות אחרות רלוונטיות לנהגים מקצועיים, והן: הובלת מטען שמשקלו הכולל גבוה מהמותר ב- 25% או יותר, והובלת יותר נוסעים מהמותר (בשכר).

נהג שרשיונו נפסל על ידי קצין משטרה רשאי להגיש ערעור לבית משפט לתעבורה. מומלץ להיעזר בעורך דין לשם כך, כשהעילות הרלוונטיות לביטול פסילה מנהלית הן שימוע שלא בוצע בהתאם להנחיות החוק או אי היותו של הנהג מסוכן לציבור.

תאונות דרכים

אחריות לתאונת דרכים עם נפגעים בגוף היא אחת הסיבות העיקריות לפנייה לעורך דין, ובפרט לעו"ד תעבורה (בין אם כזה המתמקד אך ורק בתחום זה ובין אם למשרד עורכי דין שבין שאר התחומים מתמחה בדיני תעבורה).

יש לדעת כי תאונת דרכים שגרמה לנפגעים בגוף מחייבת חקירה משטרתית, ובמקרים רבים קצין המשטרה הממונה על החקירה מחליט על פסילה מנהלית של הרישיון של הנהג הפוגע לפרק זמן של 60 יום, כשבמקרים של תאונות דרכים קטלניות, הפסילה היא ל- 90 יום.

כבר בשלב זה, ולמעשה עוד לפני שמתחילה החקירה, כדאי מאוד לשכור את שירותיו של עורך דין בעל ניסיון בתיקים של תאונות דרכים. עו"ד תעבורה מיומן מצליח במקרים רבים למנוע הטלת פסילה מנהלית (או לבטל אותה אם כבר הוטלה), וכמובן שמסייע לנאשם למצות את זכויותיו בבית הדין לתעבורה.

עוד חשוב לציין כי על פי סעיף 64 א' של תקנות התעבורה, אי עצירה בזירת תאונה על מנת לוודא כי אין נפגעים (כלומר, פגע וברח או הפקרה), היא אחת החמורות שבעבירות – ועלולה להוביל לעונש של 7 שנות מאסר!

המקום שלכם להתבטא