גניבה

גניבה מוגדרת על ידי החוק בישראל (סעיף 383 בחוק העונשין) כנטילת דבר בעל ערך כלכלי מבעליו החוקיים, מתוך כוונה מובהקת לשלול ממנו את רכושו זה באופן קבוע.

גניבה עשויה להתבצע בדרכים שונות, ובמקרים מסוימים גם מציאת פריט והימנעות מיידוע בעליו החוקיים והשבתו אליו עשויה להיחשב כגניבה. החוק אינו מבחין בין גניבת פריטים פעוטי ערך (למשל גניבה של חפיסת מסטיקים מהמכולת) לבין גניבה של רכוש בהיקף נרחב (גנב המרוקן בית שלם מהציוד שבו) – אולם בתי המשפט, באופן טבעי, מייחסים משמעות לנסיבות הספציפיות של הגניבה בבואם לגזור את העונש.

העונש המקסימלי על עבירת הגניבה הוא 3 שנות מאסר. ישנם מקרים אותם החוק מגדיר כחמורים במיוחד, ובהם גניבה ממעביד, גניבה ע"י עובד ציבור או גניבה בידי מנהל – עבירות אלה עלולות להוביל לעונשים כבדים, אף יותר, של 7 עד 10 שנות מאסר. בכל מקרה על מי שנחשד בעבירת גניבה לשכור את שירותיו של עורך דין מנוסה, על מנת שזה יסייע לו במהלך החקירה במשטרה, ובמידת הצורך ייצג אותו בבית המשפט.
עוד כדאי לדעת שהרשעה בגניבה גוררת רישום פלילי, על כל המשתמע מכך, שנותר תקף למשך 17 שנים.